רשלנות עורך דין בעריכת משפט

בניגוד ליכולת להוכיח רשלנות עורך דין כשמדובר בדיני חוזים או מקרקעין, כשמדובר במקרה של עורך דין מייצג יותר קשה להוכיח מקרה של רשלנות ברורה. אלו תביעות שבדרך כלל לא זוכים בהם אם אין מקרה מאוד ברור של רשלנות מצד עורך הדין.

שיקול דעת מוטעה

אחת הסיבות שכן ייחשבו לרשלנות היא במקרה של שיקול דעת מוטעה של עורך הדין בתוך ניהול ההליכים המשפטיים. רשלנות עורך דין יכולה לקרות כשעורך הדין מנהל בשיקול דעת מוטעה את ההליכים הקשורים באסטרטגיה המשפטית. אילו עדים צריך לחקור ואילו לא, איזה שאלות לשאול ואילו לא וכיוצא בזה. אלו יכולים להיחשב לרשלנות במידה וניתן להוכיח את העניין.

טעות בסדרי הדין

רשלנות עורך דין נוספת שקל יחסית להוכיח היא רשלנות בהגשת תביעה בתאריכים שנדרשים. למשל, עורך דין שלא מגיש את כתב ההגנה בזמן, את התצהירים במועד שנקבע וכולי. בתי המשפט ברורים מאוד בתאריכים שהן מציבים להליכי הדין השונים ועל עורך הדין לעמוד בהם. במידה והלקוח שיתף פעולה ועורך הדין בכל זאת לא הספיק להגיש את החומרים הנדרשים, ניתן לטעון לרשלנות מכוונת.

עם זאת, גם במקרים כמו טעות בסדר הדין, הגשה של חומרים בזמנים מאוחרים מדי, שיקול דעת מוטעה של עורך הדין ונושאים נוספים בסגנון הזה חשוב לזכור שלהוכיח רשלנות זה לא פשוט. כמו כל אדם סביר, גם בית המשפט יודע שאנשים יכולים לעשות טעויות ולא כל טעות היא רשלנות מכוונת. לכן על עורך הדין החדש שמנסה להוכיח רשלנות של עורך דין אחר למצוא שעורך הדין המדובר אכן התרשל, הטעות אכן בסיסית או יסודית ואכן נגרם נזק, בדרך כלל בצורת הפסד במשפט שהיה אמור להיגמר אחרת.